הקדמה

רוברט לדרמן הוא מומחה ומוסמך באופטומטריה התפתחותית (Board Certified Developmental Optometrist), ואחד הנושאים היקרים ללבו הוא עבודה עם ילדים. ילדים מכל הגילים מגיעים למרפאתו, החל מתינוקות בני 6 חודשים בלבד. אנשי רפואה רבים מקשת רחבה של תחומים בוחרים להפנות אליו את מטופליהם.

קיים קשר חזק בין ראייה, קריאה ולמידה. רבות מהבעיות הקשורות ללמידה כוללות מרכיב של ראייה הניתן לטיפול. בשעה שילדים מסוימים זקוקים לעדשות מגע או למשקפיים, ישנן בעיות ראייה רבות הנובעות מחוסר כלשהו במיומנויות ראייה. מיומנויות אלה כוללות עקיבה של העין, תיאום בין העיניים, מיקוד המבט, זיכרון חזותי והבחנה חזותית. ילדים אלה רואים 6/6, אולם אין להם את המיומנויות הוויזואליות הנדרשות כדי לקרוא ולהבין ברמה המתאימה לגילם. חשוב מאוד לבדוק את הראייה של הילד בשלב מוקדם ובתדירות גבוהה, במיוחד במשפחות עם רקע של בעיות עיניים או קשיי למידה.

הורים ומחנכים צריכים לחפש את התסמינים המעידים על בעיה במיומנויות הראייה.

חזרה למעלה

האם יש לילדכם בעיית למידה הקשורה לראייה?

אם ילדכם סובל משניים או יותר מבין התסמינים הבאים, מומלץ מאוד לבצע בדיקת יעילות ראייה או תפיסת ראייה על מנת לקבוע אם בעיה במיומנויות הראייה מפריעה להישגיו של ילדכם בלימודים.

האם יש תחושת עייפות או אי נוחות בעיניים בזמן קריאה או לימוד?  
האם מופיעים כאבי ראש בזמן קריאה או לימוד?  
האם יש תחושת נמנום בזמן קריאה או לימוד?  
האם הילד מתקשה לזכור מה הוא קרא?  
האם הילד מאבד ריכוז בזמן הלימוד?  
האם מילים זזות, קופצות או נראות כאילו הן "שוחות" על הדף?  
ראייה כפולה?  
האם נראה לכם שילדכם קורא לאט?  
האם יש תחושה של "משיכה" סביב העיניים בזמן הקריאה?  
האם מילים מיטשטשות, או נכנסות ויוצאות מ"פוקוס" לסירוגין?
  האם הילד מאבד מקום בקריאה, או מדלג על אותיות או מילים?  
האם הילד קורא שוב ושוב את אותה השורה?  
האם הילד נמנע מקריאה?  
האם הילד מפגין טווח קשב קצר בזמן הקריאה בהשוואה לפעילויות אחרות?  
האם הילד לומד טוב יותר משמיעה מאשר מראייה? (כלומר, כאשר קוראים לו ולא כשהוא קורא בעצמו)

חזרה למעלה

תפקיד הראייה בלמידה: מדריך להורים ולמחנכים

קריאה היא מטלה ויזואלית ביותר, ולכן חולשה במערכת הראייה מפריעה ללמידה. היכולת לקלוט ולעבד מידע ויזואלי היא בעלת חשיבות מכרעת לקריאה אופטימלית מכיוון שהתשומה הוויזואלית קודמת לתפקוד הקוגניטיבי.

ליקויים בראייה מפריעים לעיבוד מידע, מכיוון שהשקעת המאמץ ותשומת הלב הנוספת הדרושה כדי לפצות על בעיות הראייה גורעת מהמשאבים הזמינים לעיבוד הקוגניטיבי. כדי להגיע לרמת הביצועים המיטבית בלימודים, תפקוד הראייה חייב להיות יעיל, משולב ביתר התפקודים, ואוטומטי (אינו מחייב תשומת לב מיוחדת).

כ-20% מהאוכלוסייה לוקים בחוסר כלשהו במיומנויות ראייה, אולם רק מיעוטם מאובחן מכיוון שהמבחנים הקיימים להערכת מיומנות אלה אינן חלק מבדיקות העיניים השגרתיות. כדי לזהות ליקויים ויזואליים-מוטוריים, יש צורך במבחנים מיוחדים מעבר לבדיקה האופטומטרית או האופתלמולוגית הסטנדרטית. מערך זה של מבחנים נקרא בדיקת יעילות ראייה (Visual Efficiency Evaluation).

חוסר במיומנויות ראייה עשוי להיות חמור דיו כדי להפריע ליכולתו של תלמיד ללמוד לקרוא, או מתון דיו כדי לאפשר לתלמיד להצליח בלימודיו בעזרת אסטרטגיות פיצוי, אולם זאת על חשבון אי יכולת לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.

אני מאמין שכל הורה ומחנך חייב להבין כיצד מיומנויות הראייה מעורבות בקריאה, להיות מסוגל לזהות תסמינים של בעיות למידה הקשורות לראייה, ולדעת לאן לפנות לטיפול במקרה של חשד לליקוי בראייה.

אני אומר את הדברים בצורה פסקנית משתי סיבות. ראשית, אחוז גדול מן הילדים המתקשים בלימודים הם בעלי תפקוד לקוי של מיומנויות הראייה. שנית, מאחר שליקויים במערכת הראייה מפריעים ליכולת של התלמיד לממש את מלוא היכולת שלו, מן הראוי שנאבחן בעיות אלה ונטפל בהן בצורה הולמת. כאשר נעשה זאת, נמלא את תפקידנו כלפי תלמידינו על הצד הטוב ביותר.

מטרת מאמר זה היא לתת מספר הסברים בסיסיים על השפעת הראייה על הלמידה, ועל תרפיית ראייה (Vision Therapy) – מידע חיוני לכל הורה ומחנך, על פי השקפתי.

נציג תחילה כמה ממיומנויות הראייה המעורבות בקריאה.

חזרה למעלה

תנועת העין (פעילות אוקולומוטורית)

ראשיתה של הקריאה היא בקליטת מידע באמצעות המערכת הוויזואלית-מוטורית. ברמה הבסיסית ביותר, השרירים מניעים את העיניים לרוחב הדף כדי לאסוף מילים ומשפטים ברצף הנכון.

שינויי הקיבוע הללו של העין נקראים סאקאד (saccades), ומדובר במיומנות נרכשת שנעשית מדויקת יותר ויותר עם התפתחות הילד. פעוט משתמש בדרך כלל בתנועות ראש וצוואר, ולא בתנועות העין, כדי להעביר את מבטו בין שני עצמים. בגיל ארבע עד חמש, העיניים מתחילות להנחות את מערכת המוטוריקה הגסה בפעילויות כמו תפיסת כדור וציור. בגיל 6 או 7, הילד אמור לבצע תנועות עיניים בזמן הקריאה ללא הנעת הראש או הגוף.

עם התפתחות השליטה במוטוריקה העדינה, מספר הקיבועים, והזמן שנדרש לכל קיבוע, פוחתים עם הגיל. לדוגמה, ילד ממוצע בכיתה א' מבצע 224 תנועות עיניים כדי לקרוא 100 מילים, ואילו סטודנט מכללה ממוצע מבצע רק 90 תנועות. מספר הרגרסיות, או הקריאה החוזרת, פוחת ככל שמתבגרים, אולם הדבר תלוי גם בפעילות הקוגניטיבית ובשיפור מיומנויות הראייה.

תלמיד עם מיומנויות בלתי מפותחות של תנועות עיניים יאבד תדיר את המקום בזמן הקריאה, יקרא אותיות או מילים בסדר לא נכון, או יתקשה לחבר מספרים בטור. מהירות הקריאה שלו עשויה להיות איטית יותר בגלל תנועות העין האיטיות ואיבוד המקום התדיר, או בשל טווח זיהוי קטן (רוחב הטקסט המעובד בכל קיבוע). עיכוב השליטה בתנועת העין או התפתחות לא נכונה של מיומנות זו נקראת ליקוי אוקולומוטורי.

חזרה למעלה

ראייה בינוקולרית (תיאום בין שתי העיניים)

העין הימנית והעין השמאלית חייבות לנוע בתיאום מושלם כדי שהתמונות המתקבלות במוח יהיו כמעט חופפות זו לזו. באמצעות תהליך חושי הנקרא fusion, שתי התמונות הללו מתמזגות ויוצרות תמונה תלת-ממדית.

בלבול בראייה, ירידה בתפיסת העומק או ראייה כפולה יכולים להופיע אם העיניים אינן לגמרי בגובה אחד, או אם תמונה אחת חדה פחות מהשנייה. תופעות אלו עלולות לגרום לכאבי ראש, לחץ בעיניים, עייפות, ובלבול לגבי העצם שבו מתבוננים, וכן קושי ואי נוחות בזמן הקריאה. ילדים עם קושי בתיאום בין העיניים לעתים מטים את הראש לצד אחד, מסובבים את הראש, או אפילו מכסים עין אחת כדי להעדיף את העין "הטובה יותר", וכדי להימנע מראיית תמונה כפולה.

סוגים אחרים של ליקויים בינוקולריים כוללים סטרביסמוס (פזילה), הטרופוריאס (סטיית עין חבויה), ואי יציבות בתהליך של מיזוג התמונות במוח.

חזרה למעלה

אקומודציה (מיקוד)

מיומנות ויזואלית-מוטורית נוספת היא אקומודציה, היכולת לראות כיתוב מודפס בצורה חדה למשך זמן ממושך, ולשנות מיקוד במהירות מקרוב לרחוק, ולהפך. ליקויי אקומודציה יכולים ליצור תסמינים כמו טשטוש לסירוגין בזמן הקריאה וקושי בקריאה מהלוח. תלמידים שאינם מצליחים לשמור על מיקוד המבט יכולים להצליח במשימות של ראייה מקרוב, אך יתקשו במשימות של ראייה למרחוק בשל הלחץ בעיניים או טשטוש הכתב, הגוברים ככל שמערכת המיקוד של העין מתעייפת. ליקויים באקומודציה כוללים Accommodative Insufficiency ו-Accommodative Infacility.

חזרה למעלה

הסימנים של לקויות ראייה

תסמינים המעידים על התפתחות בלתי מלאה או לא נכונה של מיומנויות הראייה כוללים (רשימה בלתי ממצה):

  • "תזוזה" של אותיות ומספרים על הדף
  • מילים נכנסות ויוצאות מפוקוס
  • איבוד הריכוז בזמן הקריאה לעתים תכופות
  • לחץ בעיניים, עייפות או כאבי ראש המתקשרים לקריאה
  • ראייה כפולה (קבועה או לסירוגין)
  • הנעת הראש כדי לעקוב אחרי מילים
  • מצמוץ, דמיעה
  • שפשוף העיניים
  • קריאת אותיות או מילים בסדר שגוי
  • הטיה או סיבוב לא רגיל של הראש, או כיסוי עין אחת בזמן הקריאה
  • תפיסת עומק גרועה
  • תיאום עין-יד גרוע בכתיבה או תפיסת כדור

מכיוון שבעיות ראייה מפריעות לתהליך הקריאה, תלמידים אלה חייבים להתרכז יותר באיסוף המידע הוויזואלי במקום בתוכן הטקסט הנקרא. כתוצאה מכך, תהיה על פי רוב פגיעה במהירות הקריאה ובהבנה.

מבחינה רפואית, רבים מהמטופלים שלי עם ליקויים בתפקוד הראייה מיטיבים ללמוד באופן מילולי מאשר באופן ויזואלי. הדבר מתבטא פעמים רבות בפער בין ציוניהם בחלק המילולי ובחלק המעשי של מבחן וקסלר לילדים (WISC). ככל שדרישות הקריאה נעשות גבוהות יותר עם ההתקדמות לכיתה הבאה בבית הספר, תסמיני לקות הראייה נוטים לבלוט יותר.

למרבה הצער, מורים, הורים ואנשי רפואה מקצועיים רבים אינם יודעים לזהות את הסימנים המעידים על בעיות ראייה שמפריעות ללמידה. ילדים שלקויות הראייה שלהם באות לידי ביטוי כקשיי למידה נתפסים פעמים רבות כחסרי מוטיבציה, איטיים בלמידה, מוגבלי למידה או בעלי בעיות התנהגות.

חזרה למעלה

טיפול בליקויי ראייה

תרפיית ראייה (Vision Therapy – VT) היא הטיפול המומלץ לליקויים מוטוריים ותפיסתיים בראייה. החלוץ בתרפיית ראייה היה רופא צרפתי בשם ז'באל בראשית המאה התשע-עשרה. תרפיית הראייה דומה לפיזיותרפיה, אלא שאנו מפתחים מיומנויות של מוטוריקה עדינה ומשלבים את הראייה עם המוטוריקה.

מאחר שמיומנויות ויזואליות-מוטוריות ומיומנויות של תפיסה חזותית הן מן הסוג שאדם מפתח ולא מהסוג המולד, ניתן לתרגל מיומנויות אלה כשם שלומדים אצבוע נכון בנגינה בפסנתר או מיקום נכון של הידיים והזרועות במשחק טניס.

בתהליך הטיפול, המטפל מכין פעילויות שמטרתן לתקן ולפתח את המיומנויות החסרות למטופל, ותרגילים אלה מביאים לשיפור ברמת ביצועיו. תרפיית ראייה בליקויים ויזואליים-מוטוריים או בינוקולריים עובד על פיתוח השליטה והתיאום במיומנויות המוטוריות העדינות של העיניים.

ההצלחה של תרפיית הראייה נובעת מהיכולת של המוח לחדש קשרים עצביים (neuroplasticity). מעגלים עצביים חדשים מתפתחים במוח על ידי בידוד מיומנויות הראייה הלקויות ותרגול תנועה ותיאום העיניים בצורה נכונה. באמצעות התרגול, המעגלים העצביים הללו מתחזקים, עד שהמיומנויות החדשות שנלמדו נעשות אוטומטיות ומשתלבות בהתנהגות ה"רגילה".

חזרה למעלה

התערבות רב-תחומית

היות שקריאה ולמידה כרוכות בריבוי מיומנויות וגורמים, עלינו להביא בחשבון גורמים אפשריים נוספים כאשר אנו רוצים להעריך את מצבו של תלמיד שאינו מממש את היכולת שלו. אחדים מן התסמינים המתקשרים לתפקוד לקוי של הראייה יכולים גם להיות תוצאה של בעיות אחרות.

כאשר איש מקצוע מתחום כלשהו בוחן את המקרה שלפניו, עליו להציג שאלות שדרכן יוכל לאתר חולשות העשויות לחייב התערבות רב-תחומית. לעתים קרובות מגיעים אליי תלמידים שזקוקים, בנוסף, להתייעצות עם מטפל חינוכי, קלינאי תקשורת, מרפא בעיסוק, תזונאי או פסיכולוג. התיאום בין הפעילויות של כל אנשי המקצוע הוא בעל חשיבות מכרעת להענקת טיפול מקיף ואפקטיבי למטופל.

חזרה למעלה

חשיבות הגילוי של ליקויי ראייה

תלמידים עם בעיות למידה הקשורות לראייה "נופלים בין הכיסאות" לא פעם. תלמידים אלה לרוב אינם מתלוננים על בעיות הראייה שלהם מכיוון שהם אינם מודעים לתפקוד הבלתי תקין של עיניהם. הם לא יכולים להשוות את העולם הוויזואלי שלהם לעולם הוויזואלי של מישהו אחר. כתוצאה מכך, קיימת חשיבות ראשונה במעלה לכך שאנשי חינוך, מורים והורים יוכלו לזהות את התסמינים המצביעים על ליקוי אפשרי במיומנויות ראייה.

כדי שתלמיד יוכל להגיע להישגים אופטימליים בלימודים, חשוב ביותר שהוא יבצע בצורה נכונה את המיומנויות הוויזואליות-מוטוריות והתפיסתיות-ויזואליות, מכיוון שפעילויות אלה חייבות להתרחש לפני התפקוד הקוגניטיבי.

ראייה טובה היא הבסיס לקריאה, והקריאה הכרחית ללמידה; לכן, כאשר אנו מבטיחים שילדינו או תלמידינו יהיו חופשיים מבעיות ראייה, אנו מעניקים להם סיכוי טוב יותר לממש את הפוטנציאל שלהם במלואו.

חזרה למעלה

איך מאתרים אופטומטריסט התפתחותי

הארגונים הבאים יכולים להפנות אתכם לאופטומטריסט מקומי המתמחה בהתפתחות הראייה:

  • College of Optometrists in Vision Development (COVD)
  • Optometric Extension Program (OEP)
חזרה למעלה

מקורות

Garzia RP, Sesma MA. Vision and Reading: Neuroanatomy and Electrophysiology. J of Optometric Vision Development, 1993; 24(1):4-51.

Solan, HA. Visual perceptual factors and reading. J Behav Optom, 1990; 1(3):60-64.

Vogel G. Saccadic eye movements: theory, testing & therapy. J of Behavioral Optom, 1995; 6(1):3-12.

Griffin DC, Walton HN, Ives V. Saccades as related to reading disorders.  J Learn Disabil, 1974; 7:310-316.

Christenson GN, Griffin, Wesson MD. Optometry's role in reading disabilities: resolving the controversy. J Am Optom Assoc 1990; 61:363-372.

Crick F. The Astonishing Hypothesis, The Scientific Search for the Soul, Scribner 1994; 173.