לדודי הייתה בעיה של נפילות חוזרות ונשנות, עד כדי שבירת עצם העף והיד. חשבנו שבנינו הוא שובב וזהו.

לאחר זמן שמתי לב שהסיבות לנפילה בכל פעם קצת מוזרות, כגון שהוא פספס את האבן, חשב שזה במקום זה וזה וכד'.

לאחר שהוברר שהבעיה אינו בראיה התברר שיש לו קושי בהזזת האישונים בלי להזיז את הראש. רופא הילדים סבר שהבעיה היא נוירולוגית ושצריך לפנות לנוירולוג. באותו זמן יצא לי לפגוש בפיזיותרפיסטית שבדיוק שמעה הרצאה מפי רוברט לדרמן בנושא והיא המליצה לי עליו. כבר מהשיחה הראשונה איתו, אמר לי שנוירולוג אולי יכול להגדיר את הבעיה אך לא לטפל בה וזהו בדיוק התחום שבו הוא עוסק.

לאחר אבחון החלטנו להתחיל בטיפול. הנסיעות לכאן (אנו גרים במודיעין) אינם קלים והם ארוכים אך עלי לציין שכל מאמץ פיזי וכספי היה שווה. כבר בטיפול השלישי שמנו לב לשינוי ותוצאות. נכון שהרבה מהטיפול הוא תרגילים בבית יום יום, אך כל המאמץ שווה.

דודי השתנה לבלי הכר, אינני זוכרת את הפעם האחרונה בה נפל. הקריאה שלו השתפרה פלאים ובכלל כל תנועות הגוף נעשו ברורים. הוא מסוגל למקד אלי מבט (דבר שלא עשה קודם, למרות שבעייתו אינו מיקוד ראיה)

אני ממליצה בחום, נכון שצריך הרבה סבלנות ואורך רוח, אבל כשמתחילים לראות את התוצאות...זה שווה הכל!

רבקי רגנסברג, אמא של דודי, בן 5