רעייתי (52) , רופאה, אשת עסקים, תלמידה נצחית ותולעת ספרים ואינטרנט, חלתה לפני כארבע שנים בשבץ מוחי שפגע בה בגזע המוח ויצר כשל רב מערכתי. מאותו לילה רע, כלום לא היה יותר כפי שהורגלנו וחלמנו כל חיינו המשותפים. הכל קרס בהינף קרדום הגורל. אחת הפגיעות היותר קשות היתה אובדן 50% מזוית הראיה ואובדן מיקוד הראיה, בצד אבדן שיווי המשקל, הדיבור ופגיעות קשות אחרות.

כשנה לאחר השבץ, אחרי שהסתימה תקופת השיקום הארוכה בבית החולים ובמרפאות החוץ, פנינו למספר רופאי עיניים, כדי שיסייעו לה בנושא המיקוד. חוסר היכולת לקרא הפך את הימים הארוכים לנטולי מטרה ואפילו לצפות בטלוויזיה לא הצליחה. הבדיקות הראו שהיא חדת ראיה אך ללא מיקוד, והמליצו להתקין פריזמות (מס' 8), בעלות של אלפי שקלים. הבעיה שאין פריזמות שמתאימות גם למרחק גדול וגם למרחק קצר. למרות התמיכה שקיבלה בהליכה, תמיד נתקלה בחפצים או הפרשי גובה בולטות ברחוב, כי אין התאמה בין פריזמה למרחק רב לבין היכולת להסתכל קרוב. גם הפריזמות עבור קריאה שרכשנו, לא אפשרו לה לקרא לאורך זמן, משום שהעיניים התעייפו במהירות. ישיבה מול האינטרנט, שיכולה להיות פתרון נהדר עבורה- לא צלחה.

הקושי והסבל קשים מלתאר. במהלך טיפול שקיבלה במרכז השיקומי של הרב פירר בבני ברק, כשנתיים וחצי לאחר שחלתה בשבץ, המליצו לה לפנות למרכז הראיה. אני רתחתי מזעם. אין סוף המלצות שונות ומשונות מקבלים חולי שבץ מוחי ובני הזוג התומכים, בנסיון למצוא כל מיני תרופות למחלה. אפילו עד לידעונים, מלחשי ומסירי כישופים מציעים לעיתים ללכת. נאחזים אפילו בקש. בדרך בה בחרתי לתמוך ברעייתי ולסייע לה ככל יכולתי להשתקם ולמצוא איכות חיים, אינני מוכן ללכת אחרי כל רעיון שנזרק לאויר. משמעות נסיעה לירושלים מבחינתי הינה קשה- אובדן שעות עבודה יקרות והוצאות כספיות לא מבוטלות. היות ומצוקתה היתה רבה, החלטתי לענות לבקשותיה לנסוע אליך.

במפגש הראשון שקיימנו אתך וכן בשיחת טלפון שניהלנו שנינו מיד אחריה, סיכמנו שאחרי שניים שלושה ביקורים תוכל להעריך את התועלת שתצמח לה מטיפוליך. לי זה היה מאד חשוב לתחום את הנושא באופן מוחלט. כבר במהלך המפגש השני, ברור היה לי שהטיפול והאימון שבחרת להעביר אותה- יש בו אולי סיכוי לשפר במשהו את יכולותיה הירודות, ומכאן לתת לה תקווה ואושר שנגזלו ממנה בעקבות המחלה. כמובן שהסכמתי להמשיך בטיפולים ואף עודדתי את רעייתי להקפיד על התירגולים בבית (לא הייתי צריך להתאמץ, שכן היא בניגוד אלי- האמינה בך מהרגע הראשון ודבקה בהנחיותיך לתרגול). כל כך פשוט, רק חרוז על חוט במהירות נמלה. תוך פרק זמן קצר, הסתבר לנו שהיא יכולה להסיר את הפריזמות וללכת בביטחון יחסי או לקרוא מעט. נס עבורה והקלה עצומה עבורי. כשהמלצת לקנות תוכנה לתרגול כבר בטחתי בך- רכשנו אותה. פתאום, אפשר היה לראות את ההתקדמות בעיניים. פתאום ניתן היה לדעת- היא בדרך לשיקום משמעותי מאד. הכל מדיד.

שלשה חודשים לאחר תחילת הטיפולים אצלך, רעייתי הסירה את הפריזמות וגילתה- היא רואה מצוין. נשארנו עם פריזמה מס' 1 ( לעומת 8 בהתחלה ). אפשר היה לנהוג בקלנועית ביישוב- ביטוי לעצמאות שלא היתה לה. אפשר היה לחזור אל האינטרנט- שכן יכולתה לשמור על ריכוז גבוה לאורך זמן חזרה אליה. ספרים כבר לא היו מחוץ לתחום.

עידן חדש. תכלית חדשה לחייה העצובים. ידיעה כי למרות הקשיים הרבים שנותרו- איכות חייה שופרה באופן משמעותי- בזכותך. בזכות האנושיות שבך. בזכות יכולתך לראות ולהבין את אשר רופאי עיניים רבים כל כך אינם רואים.

רוברט, מודה אני לפניך שהחזרת בה את מאור עיניה, את יכולתה להרגיש כאחד האדם.

איתן ירון, אלפי מנשה